"אם האחד שתמיד מקשיב לי,שלא מתעלם."
יום אחד רקדתי מולו והוא נורא שמח,אני הרגשתי את זה.
ציירתי את דמותו כפי שאני רואה .
"את פסיכית!"אמרו הילדים ..
לילה אחד, ישבתי על שפת האגם והתבוננתי בהשתקפותך על המים הצלולים.
התיישבה לה ילדה לידי, "אני שמעתי שאת מדברת איתו..את ילדה מיוחדת." היא אמרה בשקט.
פתחתי את עיניי קלות וחייכתי אליה בנועם. "הוא גם עונה, הוא נפש חיה.. אבל, אף אחד לא שומע אותו."עניתי.
"יכול להיות שרק אנשים מסוימים שומעים אותו? הוא זועק להם לעזרה כנראה." היא הוסיפה.
לא הבנתי איך היא יודעת כל כך הרבה, היא הרי כה צעירה..
"יום אחד אני אעמוד בפני מוות,הנפש הזו תסכן אותי. אני מרגישה זאת. אבל אני צריכה לבחור בין שני עולמות.."
"איזה?ספרי לי!" היא שאלה בחיפזון .
עצמתי את עיניי וצפיתי.. אני ראיתי אותם, את העולמות.
"אחד, בו אצטרך לחיות בלעדיו,לא יהיה עם מי לדבר. אף אחד לא יהיה לידי.."
"והשני, בו אצטרף למוות,ואחיה את חיי בשמיי,אני אצפה עלייך מלמעלה..אני בטוחה בזה."
היא הייתה כה קשובה,היא פתחה את פיה לומר דברים חשובים,אך סגרה אותו מיד..
היא רק חיבקה אותי ונעלמה מעיניי..
הזמן הגיע.. ובחרתי במוות..לא יכולתי להתמודד עם העובדה שלא אפגש איתו .
צפיתי על אותה ילדה, היא התיישבה לילה אחד על אותו מקום בו אני הייתי יושבת כל לילה.
"החיים שלנו זה לא מה שאנחנו חושבים,אור קסום שלי, יש אנשים מיוחדים ..אשר מגלים דברים שאיש לא היה מסוגל לגלות
הם פוגשים את מותם מהר יותר, אני שומעת רעשים..קולות,רואה דברים, ואני בטוחה שאני אצטרף אלייך ג'ודי.. בקרוב מאוד."
היא זכרה אותי.. אבל לא הבנתי מאיפה היא ידעה את שמי .
"ג'ודי.. זו אני ... זואי.."
"אחותך."
;){kind=link}