אני רואה בה ילדה עדינה,בעלת שיער חום ועיניים ירוקות.
ילדה דקיקה ומתוקה .
"מי זאת..?" אני שואלת את המראה ..
המראה מצביעה לעברי, פותחת את פיה ומנסה להגיד משהו,
אך היא סוגרת במהירות את פיה.
הדמות נעלמת ואני דופקת בחוזקה על המראה וצועקת "תחזרי!!"
לרגע אחד אני עומדת, שומעת את דפיקות ליבי בחוזקה.
הולכת למראה אחרת ורואה את אותה ילדה..
"אני..? לא.. לא יכול להיות!"
אני זוכרת שפעם אמרו לי ..
"תאמיני בעצמך!"
"את יפה!"
"יפה יותר מכל בן אדם שאני מכיר!"
"את מושלמת!!"
ואני עניתי..
"אני מכוערת"
"אני שמנה.."
אולי הגיע הזמן להאמין שאני באמת שווה משהו ?
אני בעלת גוף רזה..
העיניים שלי יפות..
אז מה עוד יש לי לפספס ?
אולי כדאי לנסות להאמין לכולם..
להגיד לעצמך "את יפה,רק תראי את זה."
אני זוכרת שהוא אמר לי את זה, אני צריכה אותו..
צריכה מישהו שיחמיא לי,שינחם אותי .
שיבכה איתי, שידע להחזיק אותי ברגעים הכי קשים.
אני צריכה אותך..
צריכה אהבה, אחרת בשביל מה אני פה ?
;){kind=link}