הסוף המר,
הסוף שלא אזכה לפגושו, לא אזכה להכירו .
רק אראה אותו, הוא ימסור לי דרישת שלום, אני אכסה את עיניי .
אשכב על הארץ, ליבי יפסיק לפעום .
האדמה תכסה אותי,
אני אנוח על משכבי .. דבר שרוצה יותר מכל .
איני מבקשת דבר קשה, איני מבקשת מצבה מקושטת, רק מקום קטן .
מקום קטן שאוכל להתחיל לחיות בו, לחזור מהמוות החי .
שהמלאך הזה,שאני כה מחכה לו .. לפגוש אותו בחלום, שיגיד לי.. שהגיע הזמן שלי ללכת.
הנשמה שלי תעוף לאוויר,היא תהנה שם. אני בטוחה,גופתי תישאר כאן . תמיד.
סופרת את השניות,הרגעים,השנים..
רק שמישהו ייקח אותי כבר מפה
;){kind=link}