יושבת בכיתה וקורעת שקית,זה מעסיק אותי מכל השטויות..
המורה מנסה להוציא משפט מפיה והכיתה מרעישה בלי סוף..
"כיתה של מפגרים" אני לוחשת לעצמי.
והנה הצלצול,אני תופסת את התיק שלי ורצה מהכיתה..
יורדת במדרגות והולכת במהרה לפני שמישהו יראה.
אני מתיישבת על הדשא שמאחוריי החניה, מקום שאף לא רואה אותי.
מקום משלי, אני נשכבת על הדשא הירוק ומסתכלת על העננים..
מאזינה למוסיקה ונרגעת..
לפתע שומעת צעדים לכיווני,
אני רצה למאחוריי מכונית ורואה את המחנכת שלי.
היא מחפשת אותי ..
אחרי כמה דקות היא הולכת משם ואז אני רצה.. רצה כמו הרוח לכיוון השער.
יוצאת 'בבטחה' והולכת הביתה.














