שבורה, מרוסקת לגמרי .
מסיימת כל יום בבכי..
האישה שקוראת לעצמה אמא שלי רבה איתי.
רבה איתי כל יום,כל היום.
זה שובר אותי..
מסתגרת בחדר שלי כל היום..
לא אוכלת, וכשכן זה רק אוכל לא בריא.
לא מצליחה, אין לי תאבון .
הגוף שלי מתחיל לרעוד מחולשה ואני לא מצליחה לעשות שום דבר.
"רק עוד קילו ודיי.."
שוכבת על המיטה שלי, בוכה. מכאבים .
"אני לא שייכת לעולם הזה.."
"אני צל"
ערב ראש השנה,מי לא חוגג עם המשפחה.
אני.
אני לבד, רואה סרט ורועדת .
כי אני ריקה
מהכל .
אני צל בתוך חשכה
;){kind=link}