me.

אני מכירה את התחושה הזאת. להביט במראה שוב ושוב, וכל פעם התקווה הזאת שמשהו ישתנה,
כל פעם אני חושבת שאולי אראה אחרת. אבל...
לא.
ואז אני מקרבת את הפרצוף שלי, מנסה בכוח למצוא את היופי שחסר, ושום דבר.
גם לי מעירים שאני הולכת כפוף, גם אני צועקת. ואני לא אוהבת את זה.
הלוואי והייתה לי דרך לנחם, אבל אין לי שום דבר, אני גם מרגישה מכוערת, אני פשוט מבינה אותך מכל הלב, וזה הכל.
<נעמה>

אין מכוער ואין יפה!
החיים יפים ומדהימים -
רק המחשבה יכולה להיות מכוערת.
הכל משתנה, בכל רגע דברים משתנים, והכל בר שינוי.
המחשבה שלך משתנה והרגש שלך משתנה.
ואם הכל משתנה, אז הכל בטל ומבוטל -
אין הגדרות ואין קיבעון -
החיים אינם מתמטיקה מדוייקת -
לכל תקלה קיים פתרון.

העניין הוא שאי אפשר לפתור תקלה אפילו תקלה קטנה ופשוטה עם גישה שלילית מראש.
עלייך לשנות את גישתך כלפי החיים.
נולדת והיית תינוקת, המוח שלך היה נקי ומאוזן.
לא היו לך דאגות.
הסביבה דאגה להגנתך ולמחייתך -
לסביבה הזו קוראים אימא ואבא.

כעת את טוענת ומאשימה אותם במפגיע תוך התעלמות מהעובדה שהם היחידים שדואגים לספק את צרכייך השונים.
את מוגנת בתוך בית,
יש מיטה ומצעים,
בגדים נקיים,
ספרים,
אייפון,
מחשב,
מוזיקה,
ועוד מיליון דברים קטנים שאין למיליארדים של ילדים בעולם.

בחרת להתמקד בנמוך, בשולי ובתפל - במקום להתמקד בגבוה, באיכותי ובעיקר.
אם את רוצה להתפתח עלייך לנער את האבק השלילי שנדבק למוח שלך ולאוורר אותו.
ברגע שתפסיקי לייצר מחשבה שלילית החיים יתהפכו כמו מגנט ויהפכו לנעימים וטובים -

אפילו המראה תחייך אלייך באמת (:

קראתי עכשיו את "תאמינו בעצמך דאמט!!!"

את באמת מצליחה ותצליחי יותר אם תאמיני לעצמך בלבד!

אסור לך להאמין לשום אדם (רק לבעלי חיים - הם אינם משקרים לעולם)
בני אדם מחונכים לשקר כי כולם משקרים לכולם.
המורים שלך משקרים וההורים שלך משקרים אחד לשני ולמעסיקים שלהם.
כולם מבלפים ומזייפים מילים וכולם חסרי כנות אמיתית לגמרי.
לכן המציאות שלך לא נעימה ואפילו לפעמים את חווה קשיים חברתיים.

אבל את בת מזל קשת ונולדת ביום מלא וטעון באנרגיה יצירתית.
את אדם יצירתי מבטן ומלידה - רואים זאת היטב בתאריך הלידה שלך.
את אמנית, כלומר את יכולה לבחור כל תחום באומנות ותצליחי בו - החל מציור דרך תנועה, מחול, משחק וכו' ועד לעיצוב אדריכלי.
שום דבר אינו יכול להגביל אותך נשמה יקרה אפילו לא אלוהים - רק המחשבה המגבילה שלך רק היא יכולה להגביל את צעדייך.

נסי עכשיו תרגיל קטן ותראי כמה שזה מצחיק ודיבילי.

עמדי באמצע חדרך ותאמרי לעצמך בראש "אני תינוקת בת שנתיים", דמייני את עצמך בגיל שנתיים והנה את רואה בעיני רוחוך את עצמך קטנטונת.

עכשיו תבקשי מהתינוקת לצעוד 3 צעדים לפנים.
והתינוקת מרימה רגל אחת וצועדת 20 ס"מ בלבד...

מרימה רגל שניה, צועדת ושוב 20 ס"מ בלבד.

וכך גם בצעד השלישי והאחרון.

בתום 3 הצעדים הקטנים שתינוקת בת השנתיים צעדה, תבקשי מהמוח לחזור למציאות המוחשית והאובייקטיבית הרגילה שלך.
תצעדי שוב 3 צעדים קדימה כשהפעם את בוגרת כבת 15 ותצעדי 3 צעדים נורמאלים קדימה.
נמדוד את גודל הצעד ונראה שכל צעד של הבוגרת גדול פי 3 לפחות מצעדי הפעוטה בת השנתיים.

שאלה: מה גילנו בניסוי הזה?

תשובה: בניסוי זה התגלה לנו שאנחנו היחידים שקובעים את גודל הצעד שנצעד. ז"א שבתחילת הניסוי בחרנו תמונה של תינוקת בת שנתיים וגם חשבנו על התינוקת, וברור לנו שהמוח שלנו יעשה בדיוק כמצופה ממנו, לכן המוח שלך התעלם מהעובדה המציאותית בחותכת שאת בעצם ענקית ולא תינוקת, ולמרות הידיעה הזו המוח שלך פעל והגשים את רצונך (אפילו שהמוח שלך ידע מראש שזה שקר ולא אמיתי).
מה למדנו עכשיו?
למדנו ברגע זה שהמוח מוכן להאמין לנו לכל דבר שאנחנו דוחפים לתוכו - אפילו אם אנחנו משקרים בפרצוף.
כל הרעיון מבוסס על אמונה.
המוח מאמין לנו וזה כל התכסיס.
הניסוי המחיש לנו שהמחשבה התיאורתית שאנו מחזיקים בראש היא זו שתקבע את גודל הצעד שנצעד במציאות האובייקטיבית....

...אותו הדבר תקף לגבי כל דבר בחיים.
אם את מגדירה את עצמך מכוערת, באופן אוטומטי המוח שלך קופץ על המציאה ומשדר לך תחושות ורגשות רעים ומכוערים. המוח ישחרר את כל התמונות המגעילות שיושבות לו בתוך הארכיון כי הבוסית שלו (כלומר את) ציוותה עליו שיחשוב שהיא מכוערת, והמוח כאמור חייב לציית לבעלים שלו, לבוס שלו, לבעל הבית שלו.
וכשאת כותבת "הרגליים שלי שמנות" אז שוב המוח מזנק על התענוג הזה ומגזים את המציאות והופך זאת לקרקטורה. ככה המוח מגזים לכל כיוון. זה התפקיד שלו - לטוב ולרע - תלוי מה אנחנו בוחרים להכניס לתוכו.

המוח הוא מכונת הגשמות. כלומר אם את רוצה להיות רופאה אז המוח שלך מייד יארגן את עצמו מחדש ויתחיל לחקור ולצבור כל ידע שקשור לרפואה. או אם תחליטי שבא לך דווקא להיות ציירת, אז בדיוק באותו הרגע יקרה שינוי והמוח שלך ירפה מכל דבר אחר שהוא מחזיק לטובת דבר אחד בלבד - להפוך אותך לציירת.
אבל אם הכישרון שלך לרפואה חלש ולא חזק במיוחד אז בסופו של דבר את תהיי רופאה בינונית ומטה.
לעומת זאת אם כישרון הציור שלך בולט ומגניב יותר אז מטבע הדברים יהיה קל יותר למוח שלך להכשיר אותך כציירת מאשר כרופאה.

..כך שהסיכויים שלך ילכו ויגדלו בעיקר אם תזרמי עם כיוון הכישרונות שלך.
הכישרונות שלך ידועים לך, הרי את נהנית לעשות דברים מסויימים וכל דבר שאת נהנית ממנו כמו ציור למשל אז זה מעיד על כישרון חבוי בתוכך שמשתוקק לצאת לאור.
אם את רוצה להיות סופרת מה הבעיה?!
השאלה רק אם את מרגישה חשק להיות סופרת.
אז איך מחליטים ואיך בוחרים מה הכי מתאים לנו?
מאוד פשוט.
1. עורכים רשימה של מטרות כמו:
ציירת, רופאה, רקדנית, דוגמנית צילום, מלצרית,מדריכת טיולים, חקלאית, טייסת, סטנדאפיסטית וכו'...
אחרי שרשמנו את כל הפנטזיות המשוגעות שלנו אנחנו נכנסים לשלב הסינון.
יש סינון ראשוני ואחריו שוב מסננים.

2. סורקים את הרשימה שערכנו ומצמצמים -10 מטרות

3. משליכים לסל הקרוב את כל המיותר ונשארים רק עם 10 מטרות פוטנציאליות (אפשריות)

4. עורכים ומסדרים את הרשימה מחדש לפי סדר עדיפויות - לדוגמא ציור מסומן בספרה 1 ואחריו סופרת מסומן בספרה 2 וכך הלאה עד 10

5. עכשיו הגיע שלב המגנט -

6. שלב המגנט הוא שלב הרגש - עלינו לקרוא מהתחלה - "ציירת" ...יש להתרכז במילה "ציירת" ולדמין את עצמך כציירת מצליחה ומבוקשת בכל מקום ובכל אתר...לדמיין את הגלריה המגניבה שלך, שם את יושבת ומציירת להנאתך כשברקע מתנגנים בחלל הגלריה צלילי מוזיקה שהלב שלך מתרגש ומקפץ מרוב הנאה.

בשלב זה עלייך לעצום עיניים ולחלום את הדמיון שאת ציירת עם כל הנלווה לכך - תרשי למוח שלך להיסחף לכל כיוון שירצה - תני למוח שלך דרור והוא ייקח ואתך הלאה למחוזות רחוקים - כך המוח עובד ופועל בתוך אווירה של שחרור ולא באווירה מגבילה.

תקדישי לתהליך הדמיוני הזה בין 3 ל- 5 דקות - לא יותר.
בתום התהליך לפקוח את העיניים ומיד לרשום על דף נייר שהיכנת מראש את ההרגשה שעטפה אותך בעת התהליך הדמיוני.

7. תעשי כך בנוגע ל -9 המטרות הנוספות (לא חובה אבל מומלץ אם רוצים דיוק)

8. בדף אחר רשמי את הציון שאת קובעת לכל מטרה ומטרה - למשל: ציירת קיבלה את הציון 9 ...רופאה קיבלה את הציון 7...שחקנית קיבלה את הציון 8...וכך הלאה.

9. שלב סינון נוסף - לאחר שהענקנו ציונים לכל המטרות, יש לבחור 3 מטרות בלבד מתוך ה-10

10. את 7 המטרות שנפלטו נשמור במגרה.

11. כעת הגעת לשלב הבחירה הסופי - יש לבחון ולבדוק מחדש את 3 המטרות שנבחרו, כל אחת בנפרד בהפרש של מספר דקות זו מזו בכדי שכל בחירה תקבל את הכבוד הרואי המגיע לה וכך תוכלי בוודאות גדולה יותר לדעת איזו מ-3 הבחירות תהיה הבחירה האולטימטיבית שתוביל אותך קדימה.
לכן עלייך שוב להיכנס למצב של הדמייה רוחנית. כלומר להקרין את התסריט בעיני רוחך.
בתום כל ישיבה של תסריט עלייך שוב להעניק ציון לבחירה המסויימת וכך להגיע לבחירה המוחלטת והאחרונה.

12. מרגע שנבחרה המטרה שנצחה בכל המערכות עלייך להזיז הכל הצידה ולפנות את כל השולחן הדמיוני המוח רק עבור הבחירה הנבחרת (היחס דומה לאותו יחס שקורה בטקס חתונה) כלומר הכלה אינה יכולה להתחתן עם שני חתנים - זה בלתי אפשרי להעניק לכל אחד מהם 100% תשומת לב מלאה - תמיד יהיה מי מהחתנים מקופח יותר והאחר מאושר יותר.

לכן מתחתנים רק אחד שנקרא בחיר ליבך.
גם בבחירת המטרה את בוחרת מהלב, מהרגש, מהדמיון, מהמחשבה העמוקה ביותר שמתחוללת בקרבך.

13. כעת את יודעת לקראת מה את הולכת - הדרך פנויה ואין שום גורם מעכב שיכול לעצור או לבלום אותך מלבדך את עצמך.

דרך צלחה קשתית

ואו. תודה ענקית !!