אנחנו יושבים בסלון העמוס,צופים בטלוויזיה שמקרינה סדרה ישראלית ישנה ומטופשת.
"אני דורש שתחליפי את התמונת פרופיל הזו בווצאפ."הוא אומר
תמונה שלי עומדת עם הגב למצלמה,בבגד ים ושורט.
"למה? היא יפה." אני אוהבת את התמונה הזו.
"כי לא רואים את הפנים היפות שלך,ורואים את התחת שלך. ורק לי מותר להסתכל." משיב.
התחלתי לגחך ונתתי לו מכה בכתף.
החברים שמים מוזיקה,בכל זאת,מסיבת יום הולדת.
"וגם תשני את התמונה של המסך נעילה,לא אוהב את זה." הפעם התמונה לא הייתה שלי,אלא של סוגשל דמות מצויירת.
סתם אנימה חמודה כזו.
פתחתי את הגלריה והוא עבר בין התמונות האפשרויות.
ממקודם צילמתי אותנו בסתר (מוחעחע)
אני פותחת את התמונה הזו "זאת התמונה המושלמת"
הוא צוחק ומושך בכתפיו.
אחרי שעה פחות או יותר,היה לנו משעמם אז ירדנו לטיילת.
עמדנו וחיכינו לחברים שלנו שייפרדו אחד מהשני,וראיתי אופניים שמתקרבים.
משכתי אותו לכיוון השיחים. (מטריד כן.)
"מה את עושההה" הוא צועק
"הצלתי את החיים שלך דביל!" אני מחזירה באותו טון.
הוא מלטף את פניי ואני צוחקת.
כל הדרך לטיילת,שזה איזה רבע שעה .
היינו קצת יותר מאחור והלכנו אחד ליד השני.
ושתקנו.
זו לא הייתה שתיקה מביכה, אלא שתיקה שאומרת כל כך הרבה.
"מה זה? אתם לא מדברים בכלל!" חברה שלי אומרת בהתלהבות.
"אנחנו לא צריכים לדבר,השתיקה מדברת." אני עונה לה באדישות.
ובדרך חזרה מהטיילת התרחקנו מכולם ודיברנו, בלי סוף.
לא היו שתיקות מביכות.
זה היה מדהים.
;){kind=link}