עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

real

27/09/2015 15:13
its just me .
יום כיפור.
..אני נוסעת על הסקייטבורד עם חברים שלי
יש ליד עזריאלי ירידה גדולה.
אני אומרת לעצמי בלב
"אני מפחדת לעשות את זה ? 
או שלא."
"אני לא"
אני יורדת ,במהירות .
אני מתחילה להתנדנד
"אם אני אקפוץ מהסקייט עכשיו אני אפול קדימה."
אני ממשיכה לנסוע.
מתנדנדת יותר מדי ונופלת,
נחבטתי בראש..
"אני מתה ? אני זוכרת מי אני בכלל ?"
פחדתי ששברתי את הראש.
אני מרימה את הגוף שלי מהרצפה.
מחפשת את חברים שלי. כואב לי, כל הכתף שלי דיממה .
אני רואה את שני החברים שלי עם האופניים בסדר גמור,
אבל לא מצליחה למצוא את חברתי השנייה עם הסקייט.
ואני אני רואה אותה יושבת שם, מדברת עם מישהו . 
כשכל הרגל שלה מדממת. 
הרגל שלה דיממה מכל מקום. היו לה כל כך הרבה פצעים .
נערה באה אלינו בריצה, הביאה לנו מים וקראה לחברים שלה.
הייתה לה ערכת עזרה ראשונה, היא נתנה לנו משחה מחטא .
"לא נשארו אנשים כמוך בעולם" אמרתי לה, היא ציחקקה.
"את מדממת מהראש." חברה שלי אומרת . נבהלתי.
התחלתי אפילו קצת לבכות, פחדתי שיקרה לי משהו לראש.  
חברים שלה באו, נתנו לי מים קרים לשים על הראש.. 
כל כך פחדתי שאני אתעלף . 
חזרתי הביתה ברגל, מפוחדת . אבל בסדר .
הפצעים מתחילים להיכסות בעור חדש.
והנפיחות מהראש כמעט ירדה.
אני בסדר,
יום כיפור.
..אני נוסעת על הסקייטבורד עם חברים שלי
יש ליד עזריאלי ירידה גדולה.
אני אומרת לעצמי בלב
"אני מפחדת לעשות את זה ? 
או שלא."
"אני לא"
אני יורדת ,במהירות .
אני מתחילה להתנדנד
"אם אני אקפוץ מהסקייט עכשיו אני אפול קדימה."
אני ממשיכה לנסוע.
מתנדנדת יותר מדי ונופלת,
נחבטתי בראש..
"אני מתה ? אני זוכרת מי אני בכלל ?"
פחדתי ששברתי את הראש.
אני מרימה את הגוף שלי מהרצפה.
מחפשת את חברים שלי. כואב לי, כל הכתף שלי דיממה .
אני רואה את שני החברים שלי עם האופניים בסדר גמור,
אבל לא מצליחה למצוא את חברתי השנייה עם הסקייט.
ואני אני רואה אותה יושבת שם, מדברת עם מישהו . 
כשכל הרגל שלה מדממת. 
הרגל שלה דיממה מכל מקום. היו לה כל כך הרבה פצעים .
נערה באה אלינו בריצה, הביאה לנו מים וקראה לחברים שלה.
הייתה לה ערכת עזרה ראשונה, היא נתנה לנו משחה מחטא .
"לא נשארו אנשים כמוך בעולם" אמרתי לה, היא ציחקקה.
"את מדממת מהראש." חברה שלי אומרת . נבהלתי.
התחלתי אפילו קצת לבכות, פחדתי שיקרה לי משהו לראש.  
חברים שלה באו, נתנו לי מים קרים לשים על הראש.. 
כל כך פחדתי שאני אתעלף . 
חזרתי הביתה ברגל, מפוחדת . אבל בסדר .
הפצעים מתחילים להיכסות בעור חדש.
והנפיחות מהראש כמעט ירדה.
אני בסדר,
Demon
28/09/2015 00:24
Physical injuries hurt for a while but they heal and we forget them.
Mental scars will linger in your mind forever. Beware of those.

"And nice quote from "Tokyo Ghoul. ;)
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.